מאמרים בזוגיות › מאמרים בזוגיות

אינטימיות וכאב

בשבוע החולף במפגש עם א.נשים ראיתי שוב ושוב את הכאב כחלק בלתי נפרד מהאהבה, מהאינטימיות, מהזוגיות. כל כך מצער אותי שכל כך כואב לאנשים. אולם על הדרך אני מגלה שגם אני מתהלכת עם כאבים, טמונים שם עמוק ביני לבין עצמי. 

בא לי לצעוק וללחוש - כאב אינו חלק מאהבה. כאב אינו לגיטימי במגע. אינטימיות איננה אמורה לכאוב, ואולי יותר מכל - זוגיות אינה דבר כואב. הרי לכאוב זו לא הדרך היחידה להרגיש. אבל הכאב שם.

 

מה הוא עושה שם?

הכאב מופיע כשמשהו נוגע עמוק. הכאב שוֹמֶר ומגן עלי, כי בעומקי העומקים של הנפש, של הגוף, של החיים, ניתן לגעת רק באופן הכי מדוייק. והכאב יודע מה לא מדוייק ומתאים. ולכן הוא כמו זועק זעקה פנימית המבקשת לתת הדרכה ממעמקים לאיך נוגעים בבפנים.

 

אז כשהכאב רק מפציע, ברגע או מרחב של אהבה זוגיות ואינטימיות או בכלל בחיים נקבל אותו בתודה, וכהזמנה למפגש של הכוונה באהבה ובברכה.

נשאל אותו מה הוא יודע? מה הוא רואה? אם יש לו משהו שחשוב לו שלא יקרה או שיקרה? מה התפקיד או המתנה שלו עבורי?

כבני זוג אתם מוזמנים לראות ברגע הזה הזדמנות ללמוד משהו חדש על הקשר ועל בן/בת הזוג. בקשו זה מזו הדרכה מדיוקת איך לגשת נכון יותר בעתיד, איך עורר רק ביטחון, קרבה, עונג ואהבה.

 

בואו אלינו ליום מרוכז המשלב לימוד וחוויה זוגי-אינטימי - זמן לאהבה

 

רגע של כאב ומשבר

זה מעלה בי זיכרון ממקור יהודי עתיק. מסופר כי במקדש בירושלים, בתוך תוכו ישנו חלל ובו דמות של זוג מכונפים (הכרובים). על פי המסורת הכרובים היו מעין "ברומטר" למצב האינטימיות של הקשר בין העולם ומקורו. כשהמצב הוא טוב, ויש קרבה והרמוניה, הכרובים היו "מֵעוּרִים" זה בזה - כעין חיבור אינטימי. המקור מספר שביום בו חרב המקדש בירושלים (ט' באב ג'של"ח - 422 לפנה"ס) הכרובים היו, באופן מפתיע במיוחד דווקא מעורים זה בזו ברגע החורבן (ולא בתנוחת גב אל גב - כזוג ברגע של פירוד). למה?

התשובה היא, כי במעמקי החורבן טמונה הבקשה להפסיק לזייף. בפנימיות החורבן יש ידיעה בקשה והדרכה לאהבה. לשלום. לאינטימיות. לאמת.
ימי המקדש (הראשון והשני) נודעים באיזו דעיכה מוסרית לקראת סוף ימיהם. הדעיכה מקורה באיבוד הטעם והקשר. בריקנות של המבנה מאותה אינטימיות מיוחלת. עד מצב של פרידה.

 

אחרי היסטוריה של כאב. כעם, כא.נשים, אנחנו רוצים לבחור בקירבה נעימה ומנחמת. במתיקות שאין לא במהלכה ולא אחריה שום טיפה של כאב או מרירות.

זהו תהליך של הקשבה, של לימוד פתוח ומעמיק, של הסכמה להיות במקום הסקרן וה"לא יודע" ובגילוי של - איך נכון להתקרב אליך כאן ועכשיו?

 

כואב לך? רוצה ללמוד להקשיב לכאב שלך ולללמוד ממנו? השאר/י פרטים משמאל, ונחזור אליך בהקדם

 

זוגיות ואינטמיות התמקדות חופה